ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ה׳:ד׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ה׳:ב׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ו׳:ב׳ »

5 אָמַר רִבִּי יוֹנָה כִּי תִקְצוֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךְ וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה. עוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. קָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְאָתַיִם וּשְׁכָחָהּ אֵינָהּ שִׁכְחָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וּבִלְבַד שִׁבֳּלִין. הָיוּ דַקּוֹת רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן אֲרוּכוֹת. שְׁדוּפוֹת רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן מְלֵיאוֹת.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ה׳:ד׳

5 כתב יד א ובלבד שבלין. פי' שצריך שיהא שבלין אז רואין אותן כדמפרש אם היו דקות אז רואין אותן אכלו הן מלאות אבל אם היה מקום פנוי אין רואין אותן כאלו היו שבלין:

6 כתב יד ב א"ר יונה כי תקצור כו'. משרש טעמא מ"מ קמה שיש בה סאתים אינו שכחה. ומפרש דמקשינן לעומר:

7 ובלבד שבלין. אבל אם הי' מקום פנוי אין רואין כאלו הוא שבלין:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ה׳:ב׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ו׳:ב׳ »